מחקרם של צ'רלס די קאמפ וקא קיט טונג "התחממות פני השטח כתוצאה מהמחזור הסולרי, כפי שנחשף בחיזוי הממוצע המשולב" בידי. מחקרם קבע כי למחזור הסולרי (11 שנים) ישנה חתימה סולרית על ההתחממות הגלובלית שערכה הוא 0.18°C. לדוגמא, ממינימום סולרי למקסימום, טמפרטורות גולבליות עלו ב-0.18°C כתוצאה משטף הקרינה הכולל. בכדי למצוא את החתימה הסולרית הם הסירו מסדרת נתוני הטמפרטורה את מגמת ההתחממות הגלובלית. הם מצאו שהמגמה שהם הסירו מן הנתונים מתאימה למחזור הסולרי.

אבל השונות האקלימית "זיהמה" את החתימה שהם מצאו. התפרצויות געשיות ב-1982 ו-1991 התרחשו בשנים התואמות את השיאים הסולריים שנמדדו. באופן דומה, שיא האל ניניו ב-1998 התרחש בשפל סולרי. טונג וקאמפ סיננו את הרעש בשימוש בטכניקות סטטיסטיות ומצאו קשר הדוק אף יותר עם המחזור הסולרי.

הם הסיקו שמשפל סולרי לשיא (לדוגמא - בשנים 1996-2001), עוצמת השמש גרמה לעליית טמפרטורה של 0.18°C. לעומת זאת, משיא סולרי לשפל (לדוגמא בשנים 2001-2007), עוצמת השמש הפחותה קיררה את כדור הארץ ב-0.18°C. מחזור זה בן 11 השנים "מולבש" על מגמת ההתחממות הגלובלית ארוכת הטווח.

הרגישות האקלימית

קאמפ וטונג חוקרים את ההשלכות במאמר נוסף בנושא: התחחמות פני השטח בכדור הארץ בהתאם למחזור הסולרי ואבחון הרגישות האקלימית. בהתאם למודלים, הם מחשבים רגישות אקלימית של בין 2.3 ל- 4.1°C. לדוגמא, אם רמת הפחמן הדו-חמצני מוכפלת  - טמפרטורת כדור הארץ תעלה בכ-3.2°C. נתון זה מאשש את תחזיות ה-IPCC לגבי הרגישות האקלימית. במילותיו של טונג: "הממצא מוסיף להוכחות שמודלים אקלימיים מספקים:, מהו ההיקף הסביר של התחממות גלובלית בהשפעת בני האדם. תוצאה זו שוללת באופן אפקטיבי את התחזיות הנמוכות (לרגישות אקלימית) במודלים הללו".

הממצא המשמעותי הנוסף הוא שעוצמת קרינת השמש המוגברת הוסיפה התחממות של 0.18°C בנוסף לזו הנגרמת הנגרמת כתוצאה מאפקט החממה בין 2007 (בשפל סולרי) לשיא סולרי ב-2012. במילים אחרות, הפעילות הסולרית תכפיל את ההתחממות הגלובלית בחמש עד שש השנים הקרובות.

תורגם במסגרת הקורס מבוא לאקלים באוניברסיטה העברית, ע"י עדן קלרפילד. הגהה: אביגיל הימפפהיימר.