אנטארקטיקה צוברת קרח
מה אומר המדע? ...
לפי מדידות לווין, אנטארקטיקה צוברת קרח באזור הים אך מאבדת קרח, בקצב מואץ, באזור היבשה, תהליך שמשפיע על עליית מפלס פני הים.
"[קרח] הולך ומצטבר באנטארקטיקה, בניגוד לאמונה הרווחת שההתחממות הגלובלית ממיסה את כיפות הקרח היבשתיות" (גרג רוברטס, The Australian)
עדכון מ-7 בנובמבר 2015
במחקר שנערך על ידי ג'יי זוואלי ושותפיו והתפרסם ב-30 באוקטובר (Zwally et al. 2015) נטען, שעד 2008 הצטבר קרח בחלק המזרחי של אנטארקטיקה והכמות שהצטברה עלתה על כמות הקרח שאבדה בחלק המערבי. כלומר - סך הקרח היבשתי גדל.
המסקנות שהוצגו שם ביחס לאזור המכונה "הפנינסולה" (או חצי האי האנטארקטי) וביחס לחלק המערבי עולות בקנה אחד עם מחקרים אחרים. המסקנות לגבי האזור המזרחי שנויות במחלוקת ואינן תואמות למחקרים שהשתמשו בכלים מדעיים אחרים.
עדכון יתווסף כאשר יפורסמו מחקרים נוספים. בינתיים, להלן קישורים למחקרים עדכניים בנושא זה:
A controversial NASA study says Antarctica is gaining ice. Here’s why you should be skeptical - Chris Mooney (Nov. 5)
NASA Scientist Warned Deniers Would Distort His Antarctic Ice Study — That's Exactly What They Did - Media Matters (Nov.4)
More on Antarctic Ice Melt - ClimateCrocks (Nov. 3)
Is Antarctica Gaining or Losing Ice? Hint: Losing. - Phil Plait (Nov. 3)
Q&A: Is Antarctica gaining or losing ice? - Carbon Brief (Nov. 3)
Just Because Antarctica Might Be Gaining Ice Doesn't Mean Climate Change Isn't Happening - Vice (Nov. 2)
הטענה שכמות הקרח באנטארקטיקה גדלה מתעלמת מהאבחנה בין קרח יבשתי לקרח ימי.
קרח אנטרקטי יבשתי הוא קרח שהצטבר במשך אלפי שנים על היבשה, ומקורו בשלגים שירדו שם לאורך זמן. למעשה, השלגים האלה היו בעברם מי אוקיאנוס, שהתאדו והפכו לשלג, ובכך גרעו מים מהאוקיאנוס. קרח ימי, לעומת זאת, נוצר כתוצאה מקפיאת מי האוקיינוס, בחודשי החורף בעיקר.
כאשר קרח יבשתי מופשר, הוא זורם לאוקיינוס, ומפלס הים עולה. לעומת זאת, הפשרה של קרח ימי אינה משפיעה על גובה פני הים.
באנטרטיקה, קרח ימי נוצר בעיקר בחורף, ומופשר כמעט כולו במהלך הקיץ (ראה גרף 1). זה ההבדל המשמעותי בין קרח ימי אנטרקטי לקרח ימי ארקטי - הקרח הארקטי הוא תמידי - אינו מופשר בקיץ. הוא מצטבר בחורף ומתמעט בקיץ, אך כיפת הקרח בקוטב הצפוני אינה מופשרת במלואה, ולכן מכילה קרח משנים קודמות. הקרח הימי הארקטי חשוב יותר למאזן האנרגיה של כדור הארץ, משום שהפשרה מוגברת שלו מגבירה את כמות הקרינה הנבלעת באוקיינוסים. בקוטב הדרומי, לעומת זאת, הקרח הימי מפשיר במלואו בקיץ, ולכן כמעט אינו משפיע על מאזן האנרגיה.
תמונה 1: כיסוי הקרח בקוטב הצפוני (קרח ארקטי - למעלה) ובקוטב הדרומי (קרח אנטרקטי - למטה). בקיץ ובחורף. מימין - מרץ - מקסימום כיסוי בצפון ומינימום בדרום. משמאל - ספטמבר - מקסימום כיסוי בדרום ומינימום בצפון.
מקור: National Snow and Ice Data Center
ראוי לנקוט זהירות בפרשנות המיוחסת למגמות בכמות הקרח הימי האנטרקטי. נכון להיום ובשנים האחרונות, כמות הקרח הכוללת גדלה. האם הממצא הזה מהווה "אקדח מעשן" השומט את הקרקע מתחת לטענות בדבר ההתחממות הגלובלית? לא. כמות הקרח האנטרקטי הימי גדלה עקב מגוון סיבות. המקובלות שבהן הן:
רמות האוזון מעל אנטרקטיקה פחתו, מה שגורם להתקררות של הסטרטוספירה ולרוחות חזקות. התהליכים האלה הגדילו את אזורי המים הפתוחים שעשויים לקפוא (Gillet 2003, Thompson 2002, Turner 2009)
כמויות גדולות של גשם ושלג, והפשרת הקרח היבשתי באנטרקטיקה, גורמים לירידה בריכוז המלחים באוקיינוס הדרומי (Zhang 2007, Bintanga et al. 2013). עקב שינויי ההרכב בשכבות השונות של האוקיינוס חלה החלשות של זרמים אוקייניים הגורמים ל"ערבוב" אזורים חמים וקרים, ולכן האטה בקצב ההפשרה של הקרח הימי.
תהא אשר תהא הסיבה להצטברות הקרח הימי, זה אינו הגורם המשפיע על גובה פני הים, ולכן הדיון שלעיל אינו הדיון החשוב בהקשר של התחממות גלובלית. הגורם החשוב יותר, בהקשר של הקרח באנטרקטיקה, הוא כמות הקרח היבשתי בחלק המערבי ובחלק המזרחי של אנטרטיקה.
נביט במגמות השינוי בכמות הקרח הזה.
גרף 2: שינויים (משוערכים) בכמות הקרח האנטרקטי היבשתי ותרומתם לשינויים בגובה פני הים על פי אוסף של שיטות מדידה (Shepherd, 2012). האזורים המוצללים מייצגים את מידת אי הוודאות בשערוך (סטיית תקן אחת)
הערכות עדכניות של השינוי בכמות הקרח האנטרקטי היבשתי (גרף 2, למטה) מראות תרומה הולכת וגדלה לעלייה בגובה פני הים, גם אם לא בקצב ובתאוצה שנצפו בגרינלנד. בין השנים 1992 ו-2011, הקרח היבשתי האנטרקטי התמעט ב-1350 ג'יגה טון, כלומר 1,350,000,000,000 טון של מים שזרמו לאוקיינוס, בקצב ממוצע של 70 ג'יגה טון לשנה. התמעטות במסת הקרח בקצב של 360 ג'יגה טון לשנה גורמת לעליה של מילימטר אחד בגובה פני הים העולמי הממוצע. אם כך, עליית פני הים בהשפעת התמעטות הקרח האנטרקטי היבשתי, היא, 0.19 מילימטר בשנה.
קיימים הבדלים בקצב התמעטות הקרח בין אזורים שונים באנטרקטיקה (גרף 2, למעלה). באזור המערבי ובאזור הפנינסולה הקרח פוחת בקצב גובר. באזור המזרחי יש הצטברות איטית של קרח בתקופה שנמדדה, אבל לא בקצב שמפצה על ההתמעטות באזורים האחרים.
קיימת, כמובן, מידה של אי וודאות שנגזרת משיטות השערוך, אך נתונים המבוססים של שיטות מדידה שונות (כמוסבר כאן), מראים כולם את אותה מגמה - סך הקרח היבשתי האנטרקטי יורד, בקצב גובר והולך.
Translation by Nord, . View original English version.
טיעון ספקני האקלים ...