אל גור ספג התקפות רבות בשל מאבקו בשינויי האקלים בכל רחבי העולם. התגובות העוינות התייחסו ברובן לסרט שהוא קידם, "אמת מטרידה". הסרט מציג בצורה שקולה ומתונה את הממצאים העדכניים של מדעני האקלים, כולל מחקר מקיף ותחזיות, וכן קטעים מוסרטים, במטרה למצות את האפקט של המדיום הקולנועי.

הסרט מכיל סקירה של מגוון נושאים, ביניהם מצב הקרחונים בהרי ההימלאיה, הירידה במסת הקרח בגרינלנד ואנטרקטיקה, עוצמת ההוריקנים ותופעות מזג אוויר נוספות. הנתונים הוצגו בצורה מדויקת שייצגה נאמנה את התובנות המדעיות דאז. מאז פרסומו של הסרט, נוספו ראיות רבות התומכות בממצאים ובתחזיות המוצגים בו.

שתי טעויות אכן מופיעות בסרט. הראשונה היא הטענה ששינוי האקלים הוא הגורם להתכווצות הקרחונים על הר קילימנג'רו. מאז התברר, שהתכווצות זו מושפעת לא פחות מכריתת היערות על מורדות ההר. הטעות השניה היא בייחוס שגוי של גרף טמפרטורות לדר' תומפסון, כשלמעשה הנתונים מקורם "גרף מקל ההוקי" של מאן ובמסד נתוני הטמפרטורה CRU.

הטענה המשפטית

טענה נוספת שהועלתה ביחס לסרט מתבססת על דיון משפטי שהתקיים בבריטניה. על פי ההכפשות, נמצא שם שהסרט מכיל טעויות. זוהי טענה שקרית.

הדיון המשפטי שהוזכר התקיים בבית דין אזרחי. מנהל בית ספר תבע את משרד החינוך במטרה למנוע את הפצת הסרט והקרנתו בבתי ספר. השופט ברטון, שדן בתביעה, פסק שיש ללוות את הפצת הסרט בהנחיות למורה, בהן יובהר שחלק מהטענות המועלות בו הן בגדר השערות.

השופט ברטון לא מצא שום טעות מדעית בסרט. מבין הטענות ל"טעות" שהועלו בכתב התביעה, תשע נמצאו ראויות לבחינה. בתאור הטענות האלה וההתייחסות אליהן, מופיעה המילה "טעות" במרכאות בכל פעם שנעשה בה שימוש, מה שמעיד על כך שהשופט לא קיבל את הטענה שמדובר בטעויות.

בנוגע לסרט בכללותו, נכתב: 

הסרט מבוסס על מחקר מדעי ועל עובדות, גם אם אלה משמשים לקידום טענות ורעיונות פוליטיים.

אין לי ספק שדר' סקוט, המומחה מטעם ההגנה, צודק באומרו: "הצגת שינויי האקלים והסיבות להם על ידי אל גור היא, באופן כללי, מדוייקת."

השופט ציין כמה טענות שעלו בסרט שיש להן, להבנתו, השלכות פוליטיות, וראוי לסייגן בהנחיות הנלוות לסרט בהקרנתו במערכת החינוך. הוא פסק שכל ההסתייגויות, הן ביחס למדע והן ביחס לרעיונות הפוליטיים בסרט, יכללו בהוראות הנלוות. אל גור לא היה מעורב בהליך המשפטי, ולא נתבע במסגרתו. כיוון שמדובר בהליך אזרחי ולא פלילי, לא היה צוות מושבעים ולא גזר דין.

הערה: אל גור ספג מטח השמצות בניסיון להסיט את הדיון לפסים אישיים כדי להימנע מדיון ענייני. קשה לעורר עניין ציבורי בטענות כלליות ביחס למושג מופשט כמו מדע. קל הרבה יותר להכפיש אדם מוכר, לתת שם ופנים לרעיון המושמץ. קל ליצור אויב פיקטיבי בדמות פוליטיקאי אמיד ולעורר כלפיו רגשות שליליים. אל גור הוא פוליטיקאי מצליח שרתם את ידיעותיו וניסיונו ליצירת הסרט. ההכפשות האישיות שכוונו כלפיו נועדו לטשטש ולערפל את הדיון בשינויי האקלים, שאינם באשמתו או באחריותו של אל גור.