משונה לטעון שמאדים מתחמם, כשאפילו לגבי ההתחממות בכדור הארץ לא קיימת הסכמה. עדיין, מהטענה הזאת נגזרת, לכאורה, האפשרות שקיימת מגמת התחממות במערכת השמש כולה, ולכן לא יתכן שהאנושות היא הגורם להתחממות בכדור הארץ.

התשובה לטענה הזו מסתמכת על הנחה פשוטה: כה מעט ידוע על מאדים ועל תנאי האקלים בו, שאין שום דרך לקבוע שקיימת בו מגמה, או לדון בסיבות למגמה כזו. קיים מידע שמקורו בכמה לוויני צילום שסבבו את מאדים, וכמה גשושיות מחקר. כמות הנתונים שנאספו קטנה מכדי להוות בסיס למחקר של שינויי אקלים וסיבותיהם, אך עדיין קיימת פרשנות שגויה לגבי ערכו ומשמעותו של המידע שנאסף.

להלן כמה נקודות שחשוב לזכור לגבי האקלים על מאדים:

כוכבי לכת סובבים את השמש במסלולים אליפטיים, לא מעגליים ולכן מרחקם מהשמש אינו קבוע. השינויים האלה משפיעים הרבה יותר על האקלים במאדים מאשר בכדור הארץ, מכיוון שאליפטיות המסלול של מאדים גדולה פי חמישה מזו שבמסלול כדור הארץ.

אין אוקיינוסים על פני מאדים, והאטמוספירה שלו דקה. לכן האינרציה התרמית שלו (מידת ה"זכרון" של הטמפרטורה) קטנה ביחס לזו של כדור הארץ, והאקלים מושפע הרבה יותר מהשפעות חיצוניות.

הכוכב כולו חשוף לסופות אבק חזקות, שמשפיעות מאוד על מערכת האקלים. מעט מאוד ידוע על המנגנונים ועל ההשפעות של הסופות האלה.

אין שום מדידות היסטוריות של האקלים במאדים - איסוף הנתונים החל בשנות השבעים של המאה העשרים, פרט לרישומים (ובהמשך, צילומים) החושפים שינויים במתאר פני השטח של המאדים - כאלה שניתן להבחין בהם מכדור הארץ באמצעות טלסקופ - אין דרך לדעת מה תדירותן של התופעות שנצפו, והאם הן משקפות מגמות, או ארועים חריגים.

תמונה שווה אלף מילים - אבל רק אם מבינים אותה כראוי.

תיאורית ההתחממות הגלובלית במאדים הושפעה מאוד ממאמר שנכתב על ידי צוות מדענים מנאס"א בראשות לורי פנטון. המאמר השווה תמונות של מאדים שצולמו בשנת 1977 על ידי גשושית שנשלחה במסגרת תוכנית "ויקינג", לתמונות שהופקו בשנת 1999 מנתונים שאספה החללית "Mars Global Surveyor" . הצוות הבחין בשינוי באלבדו - התכונה שגורמת למשטחים בהירים, דוגמת קרח ושלג, להחזיר את אור השמש. בתמונות מ-1977 פני השטח נראים בהירים יותר מאשר ב-1999, ועל סמך האבחנה הזו העלה פנטון את הסברה שבין השנים 1977 ו-1999 חלה התחממות של 0.65 מעלה צלזיוס במאדים. פנטון ייחס את ההתחממות לכמות האבק על פני השטח, המשפיעה על האלבדו.

למרבה הצער, תהליך הסקת המסקנות במאמר של פנטון כשל באבחנה בין מגמות אקלים לאירועי מזג אוויר. תצפיות משתי נקודות זמן - 1977 ו-1999 - אינן יכולות ללמד על מגמה, אלא על מזג האוויר בזמנים שנבדקו. בהעדר נתונים מהתקופה שבין שתי התצפיות - ונתונים כאלה אינם בנמצא - אין שום דרך לדעת אם קיימת מגמה של שינוי באלבדו של מאדים, או איך השפיעו סופות האבק העוצמתיות על ההבדל בין שתי התצפיות. ואכן, כאשר בוחנים היום את המדע שהצטבר, לא ניכרת מגמת שינוי מתמשך באלבדו של מאדים.

נכון להיום, יש מעט מאוד עדויות אמפיריות להתחממות במאדים. האקלים במאדים מושפע בעיקר מסופות אבק ושינויים באלבדו, ולא משינויים בקרינת השמש. ידוע לנו, על סמך מדידות מכדור הארץ שהשמש לא הולכת ומחממת יותר ויותר את כוכבי הלכת. אין כל בסיס, לכן, לתאוריה של התחממות במערכת השמש כולה.